[לעיברית, ראו למטה]

Rabbi Ephraim Eliezer Zvi Hersh (Hirsh) Charlap “Gaon” tzadik of Mezritcher. Author of book book ‘Hod Tehilah’ 1899. הרב אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ, הגאון ממזריטש. Tykocin. Szczuczyn. Miedzyrzec Międzyrzec Podlaski מזריץ’ (מזריטש) פודלסקי. Mezritcher Rebbe. Art copyright © Gil Dekel.

Rabbi Ephraim Eliezer Zvi Hersh (Hirsh) Charlap “Gaon” tzadik of Mezritcher. Author of book ‘Hod Tehilah’ 1899. הרב אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ, הגאון ממזריטש. Tykocin. Szczuczyn. Miedzyrzec Międzyrzec Podlaski מזריץ’ (מזריטש) פודלסקי. Mezritcher Rebbe. Imagined portrait. Art copyright © Gil Dekel.

By Dr. Gil Dekel.

Rabbi Efraim was born circa 1780 in the city of Tykocin (Tiktin), not far from the county Bialystok, to his father Rabbi Zeev Yehuda[1] and his mother, Gitel. From an early age he was known as a great scholar.[2]

He served as a Rabbi in a few cities in Poland and Lithuania, first serving in the cities Goniadz, Sochaczew (1826), and Biezun.[3] [4]  In 1833 he moved to the city Miredzyrzec Podlaski,[5] where he served as Av Beit Din (AB”D),[6] which is a role in the Jewish rabbinical court. He held to this role for 16 years, until his passing in 1849.[7] [8]  It may be that he also served as the Rabbi of the city.[9] [10]

In Miredzyrzec he became to be known as one of the great sages of his generation. He was referred to as ‘HaGaon MiMiredzyrzec’, the wise scholar of Miredzyrzec,[11] but he used to sign after his name with the words ‘from Tykocin’.[12] Rabbi Akiva Iger used to call him ‘Rabbi Eliezer the Great’.

Rabbi Efraim was versed in the revealed – the Torah – as well as in the mystical hidden teachings – the Kabbalah.[13] His famous letter to Rabbi Simcha Bunim Bonhardt of Peshischa was “…seasoned with references from Hazal [wise sages] and the ‘Zohar’ [mystical teachings]…”[14] [15] In his letter, Rabbi Efraim is referring to his previous commentary on the mystical book Sefer Yetzira.[16] Rabbi Simcha Bunim sent him a reply, where he also refers to Rabbi Efraim’s knowledge in the revealed and the hidden: “…and I have heard the greatness of his study of the hidden mystical teachings, as well as the Torah…”[17]

In 1844 his wife, Sarah, passed away.[18] She was 59 years old. The couple had 7 children,[19] and were married for many years (they may have married in 1805).[20]

Many of his writings perished in the big fire in Miredzyrzec, which consumed some 300 houses, including Efraim’s home, in 1847.[21]  Some of his work was saved and taken from his home to the synagogue, as people thought the synagogue was safer against the fire. Yet, a fire also broke in the synagogue, consuming his writings there.[22] While the interior of the synagogue was destroyed, the structure survived, as it was made of thick walls.[23] It is said that out of despair of the lost that “….Rabbi Efraim fell ill for many days, and never recovered from his illness.”[24] Aaron Walden describes it:[25]

Rabbi, teacher, Eliezer Tzvi Charlap, wise, righteous, famous in our generation, Av Beit Din in Miredzyrzec in Lithuania; in the times of this wise scholar, he had written many texts which burned in the big fire. And I have heard from a person who saw these great writings (and what a shame for loosing such treasures). And the fire that took from the Rabbi his life’s work, made him weary. He took this to his heart, and was miserable from that day on, and his strength left him, and he fell ill for many days, until he left the earth and went to heaven, and he was conversing with his brother-in-law, the wise man, Rabbi teacher, Mordechai Zeev, bless his soul, and also with the wise man, Rabbi teacher, Yosef Shaul Halevi, his brother-in-law [?] who both wrote the book Mifrasey Hayam.

It is not clear if the authors of ‘Mifrasey Hayam’ were indeed brothers-in-law of Rabbi Efraim.

A few scholars today argue that Rabbi Efraim was one of the objectors to the Hasidic Jewish movement, but this may not be the case. It seems that he only had issues in some specific matters, but not with the Hasidic movement as a whole.[26]

According to some sources, Rabbi Efraim is descendant of King David.[27] In his books there is a pedigree list of names, son-after-son, from King David to Efraim. Recently, Dr. Arthur F. Menton conducted a research on this topic, concluding that indeed Efraim descend from King David.[28]

Family Tree (list of names) 'Hod Tehilah', by Ephraim Eliezer Zvi Hersch Charlap, Rabbi of Mezeritch, first published in 1899. Photo © Gil Dekel.

Family Tree (list of names) ‘Hod Tehilah’, by Ephraim Eliezer Zvi Hersch Charlap, Rabbi of Mezeritch, first published in 1899. Photo © Gil Dekel, from a copy of the book purchased by Gil Dekel in 2021. Check the most updated list of this family tree, here: https://www.poeticmind.co.uk/heritage/king-david-dynasty-the-charlap-family-ascension/

 

The surname Charlap (חרל”פ) is taken after Mr. Chiya (Chaim) al-Daudi, who was one of the forefathers of Rabbi Efraim. Chiya was born circa 1085, and was the first to be known by the title Charlap.[29]  Charlap, in Hebrew, is acronym for ‘Chiya, the head of country Portugal’; There are other explanations to the name. [30]

Rabbi Efraim’s book ‘Ateret Tzvi’ was promoted as a supporting material for “Rabbis, teachers, and anyone interested in the Torah”.[31]  We learn about his important contribution to the study of the Torah from the account of many scholars of the day who wrote about him, for example[32]:

Rabbi Simcha Bunim Bonhardt of Peshischa mentioned Rabbi Efraim’s association with the Hasidic rebbe Yaakov Yitzchak HaLevi Horowitz (“the Seer of Lublin”, Ha-Choze MiLublin), as well as association with Yaakov Yitzchak Rabinowicz of Peshischa (the Yid Hakadosh, the Yehudi):

…His wisdom, awe, and the greatness of his study I have heard from the highness of learner of both revealed Torah and hidden, the teacher Rabbi (Yaakov) Yitzchak of Lublin, blessed his soul. And also from the highness rabbi Gaon, teacher Rabbi, Yitzchak Yehudi (Yid Hakadosh), bless his soul, that always saw kind to Efraim and always praised his name.

Rabbi Yitzhak HaCohen Feygenboym from Warsaw, wrote in his approval (i.e. recommendation) to Efraim’s book ‘Migdanot Eliezer’:

I have heard the greatness and scholarship and wittiness of the Rabbi teacher Eliezer… All the sages of his generation gave him praise and glory, and I have also heard that Admor Rabbi, a man of God, minister of Torah, from Kock, bless his soul, that he spoke greatness about Efraim…

Chaim Halevi Soloveitchik (Reb Chaim Brisker), wrote in his recommendation to Efraim’s book ‘Ateret Tzvi’ that Efraim is already known as a great scholar, so much so that there is no need for him to write a recommendation:

It is known to all the greatness and scholarly work of the respectful Gaon, righteous, Rabbi Eliezer Charlap, and so there is no need that I shall recommend and confirm his words…

And in his approval to the book ‘Hod Tehila’, Chaim Halevi writes again about Efraim greatness, and that there is no need for approval:

…a book on Hanukka from the highness Gaon and wonderful, Rabbi Eliezer Charlap, bless his soul. And it is known that his book does not require us to give it a recommendation because the greatness and scholarly of HaGaon [Efraim] is already know to all…

Gaon Rabbi Azriel Ben Rav Eliyahu wrote:

…the real genius, one of his kind in his generation, the teacher Rabbi Eliezer Tzvi Av Beit Din in the holy community of Miredzyrzec.

And in his book, ‘Reiach Nichohach’, Azriel wrote:

The wise man, Gaon, knowledgeable, teacher Eliezer Tzvi Charlap, Av Beit Din in the community in Miredzyrzec, and I told him all the events, and he received my letter, and sent a reply which was full of wisdom, and since I cherish his words I thought that I shall not prevent others to read them, and so we have printed his reply in full here…

As far as we know, Rabbi Efraim never served as a Rabbi in his hometown Tykocin,[33] but there is one suggestion that he was the Rabbi of the city. According this suggestion: “…the only source from which we can learn that he was the Rabbi of Tykocin, is an advert published with his signature, in the ‘Magid’ newspaper 1868…”[34]  This suggestion is not clear, since Rabbi Efraim passed away before 1868. There is an advert in ‘Magid’ from 22 April 1868 where the writer signs his name like so: “These were the words of K’ Chaim Tzvi Hirsh, lives here in the community mentioned above [in the advert, i.e. Tykocin]”.[35] If this is the advert mentioned, then we need to ascertain the meaning of the words “K’ Chaim”. Is the meaning, in Hebrew, ‘Kadosh Chaim’, a respected person alive, i.e. ‘Chaim’ stands for ‘Life’. Or does ‘Chaim’ simply stand for the name Chaim (חיים). If that is the case, then we know that Eliezer’s name was not Chaim.

Rabbi Efraim passed away on August 1849,[36] and was buried in Miredzyrzec.[37] His grave became a place of worship. Hassidic would come and pray next to the grave.[38]

He is also known by the name Rav Leizer[39] In Yiddish his name is written like so: רבי לייזער חרלפ (כאַרלאַפּ).[40]

His grandson, Efraim Tzvi Charlap (1858-1949) was one of the founders of the city Rehovot, Israel.

Other known spellings of the name: Zvi Harlap,[41] Efrayim Eliezer Tsevi Hirsh. Hirsch. Zebi ben (son of) Zeeb Harlap.

© Gil Dekel.
13 Jan 2022. Last updated 7 Feb 2022.

 

References:

[1] חרל”פ, צבי אליעזר (נכדו של הרבי אפרים אליעזר צבי הירש חרל״פ). (1896 תרנ”ז) ׳תולדות המחבר׳, בספר עטרת צבי, דפוס בוימריטטער: וורשא. עמוד IV.

[2] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלג 833 .

[3] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלה 835 .

[4]  Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 501. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[5] גלמן, אוריאל. ‘פלא יועץ’ – חיבור גנוז לתולדות חסידות פשיסחה. המאמר התקבל מהמחבר, דרך אימייל בשנת 2022. עמוד 305.

[6] שפירא, יעקוב. (1894) הקדמת המעתיק לספר מגדנות אליעזר של אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ. בית דפוס יעקב זאב: ווארשא. עמוד ב, 3.
ראו גם: עדלבוים, מאיר. (1978) ספר מזריטש. ישראל: המרכז המזריטשאני בישראל וארגוני בני עירנו בתפוצות. עמוד 30.

[7]  קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלה 835 .
ראו גם: דובנוב, שמעון. (1943 תש”ד) תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי-יד. כרך ג’. תל-אביב: דביר. עמוד 380.

[8] פריזאנד, יעקב בן שמואל יהודה הכהן ממזריטש. (1899) דף שער בספר הוד תהילה של אפריים צבי הירש חרל”פ. דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער: ווארשא. יעקב היה המעתיק של הספר.

[9] Rosenthal, Herman., Eisenstein, Judah David. (1901-1906) ‘MIEDZYRZECZ (MESERITZ or MEZHIRECHYE)’, Jewish Encyclopedia.  Volume 8, page 581.

[10] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 501. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[11] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלה 835 .
ראו גם: דובנוב, שמעון. (1943 תש”ד) תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי-יד. כרך ג’. תל-אביב: דביר. עמוד 380.

[12]  עדלבוים מביא חתימה על הסכם תקנות שנחתם במעזריטש, בנוכחות רבי אפרים, בו הרבי חותם ‘מטיקטין’: “ולראי[ה] באנו… תשצ”ד [1824], פה ק”ק מעזריטש. הק[דוש] אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ מטיקטין…”
In 1824, Rabbi Efraim signed on a document with: “Here in the community of Miredzyrzec. The learned Rabbi Efraim Tzvi Hirsh Charlap from Tykocin…”
ראו:
עדלבוים, מאיר. (1978) ספר מזריטש. ישראל: המרכז המזריטשאני בישראל וארגוני בני עירנו בתפוצות. עמוד 43.

[13] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 502. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[14] רבינוביץ, צבי מאיר. (1944) רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו. ירושלים: ‘תבונה’ בסיוע מוסד הרב קוק. עמוד 33.

[15] קמנצקי, דוד. (2012) ‘אגרת הקודש של הג״ר אפרים אליעזר צבי חרל״פ’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתח 808 .

[16] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלג 833.
ראו גם: הקדמת המעתיק יעקב שפירא ממעזריטש, ספר מגדנות אליעזר של אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ,  ווארשא, 1894, עמוד 3.

[17] רבינוביץ, צבי מאיר. (1944) רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו. ירושלים: ‘תבונה’ בסיוע מוסד הרב קוק. עמוד 34.

[18] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 387.

[19] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 501. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[20] לובלני, יעקב. (1987/1988) ספר המשפחה לבתי יושינסקי-פרידמן וצאצאיהם. הוצאה פרטית על ידי יעקב לובלני ואריה עפרון. עמ’ 123.

[21] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 319.

[22] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק, עמוד תתלו 836 .

[23] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 375.

[24] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק, עמוד תתלו 836.

[25] וואלדן, אהרון בן ישעיה נתן. (1870) ספר שם הגדולים החדש, ערך ‘הרב מו’ה אפרים אליעזר צבי חרל”פ הגאון הגדול הצדיק’. הוצאת אהרון מינץ: ווארשא, עמודים 8-9.

[26] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמודים 172-173.
ראו גם: ציגעלמאן, אליעזר צבי בן נח. (1910) ספר בית צדיק: כולל סיפורים נפלאים ונוראים ומאמרים יקרים ונעימים … אשר יצאו… מפי… תלמידי הבעש”ט … פיעטרקוב: דפוס חנוך העניך פאלמאן. בעמוד 16 מסופר כי אפרים אליעזר חרל”פ סיפר שהיה אצל החוזה. אפרים שיבח את החוזה על יכולת הראיה שלו, ועל “…גודל אספקלריא המאירה ורוח הקודש של הרבי…”
ראו גם: גלמן, אוריאל. (2018) השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין. מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי: ירושלים. עמודים 246-247.

[27] חרל”פ, צבי אליעזר (נכדו של הרבי אפרים אליעזר צבי הירש חרל״פ). (1896 תרנ”ז) ׳תולדות המחבר׳, בספר עטרת צבי, דפוס בוימריטטער: וורשא. עמוד IV.

[28] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) King David Dynasty: the Charlap family ascension. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/king-david-dynasty-the-charlap-family-ascension/

[29]  Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxv/

[30]  Dekel, Gil. (2022)
 The Origin of the Surname Charlap – מקור השם חרל”פ . https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-origin-of-the-surname-charlap-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%9c%d7%a4/

[31] הצפירה: מכתב עתי משמיע חדשות. 21 נובמבר 1901. שבועון, מספר 249. יצא בעיר ווארשא. עמוד 1000.

[32] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק, עמודים תתלד-תתלו 834-836 .

[33] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלג 833 .

[34] המגיד: חדשות וקורות הימים. 22 אפריל 1868. מכתב עתי לכל עניני ישראל. שבועון, יצא בעיר ליק, פרוסיה. עמוד 128.

[35] המגיד: חדשות וקורות הימים. 22 אפריל 1868. מכתב עתי לכל עניני ישראל. שבועון, יצא בעיר ליק, פרוסיה. עמוד 128.

[36] דקל, גיל. (2021) רבנים ממשפחת חרל”פ  https://www.poeticmind.co.uk/heritage/  Charlap rabbis –%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%9c%d7%a4/

[37]  חרל”פ, צבי אליעזר (נכדו של הרבי אפרים אליעזר צבי הירש חרל״פ). (1896 תרנ”ז) ׳תולדות המחבר׳, בספר עטרת צבי, דפוס בוימריטטער: וורשא. עמוד IV.

[38] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 324.

[39]  לובלני, יעקב. (1987/1988) ספר המשפחה לבתי יושינסקי-פרידמן וצאצאיהם. הוצאה פרטית על ידי יעקב לובלני ואריה עפרון. עמ’ 217.

[40] הרשברג, אברהם שמואל. (1949) פנקס ביאליסטוק. כרך א. ניו יורק. עמוד 224.

[41] Rosen, Michael. (2008) The Quest for Authenticity: The thoughts of Reb Simhah Bunim. Jerusalem: Urim Publications. Page 250, foot note number 12.

Rabbi Ephraim Eliezer Zvi Hersh (Hirsh) Charlap “Gaon” tzadik of Mezritcher. Author of book book ‘Hod Tehilah’ 1899. הרב אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ, הגאון ממזריטש. Tykocin. Szczuczyn. Miedzyrzec Międzyrzec Podlaski מזריץ’ (מזריטש) פודלסקי. Mezritcher Rebbe. Art copyright © Gil Dekel.

Rabbi Ephraim Eliezer Zvi Hersh (Hirsh) Charlap “Gaon” tzadik of Mezritcher. Author of book ‘Hod Tehilah’ 1899. הרב אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ, הגאון ממזריטש. Tykocin. Szczuczyn. Miedzyrzec Międzyrzec Podlaski מזריץ’ (מזריטש) פודלסקי. Mezritcher Rebbe. Art copyright © Gil Dekel.

דר. גיל דקל

רבי אפרים נולד בסביבות שנת 1780 בעיר טיקטין (טיקוצ’ין, לא הרחק מביאליסטוק), לאביו רבי זאב יהודה[1] ולאימו גיטל. מגיל צעיר התפרסם כמלומד גדול.[2]  שימש ברבנות בכמה ערים בפולין וליטא. תחילה היה רב בקהילות שבצפון מזרח פולין בפלך ביאליסטוק, בערים גאנינדז, ראיגארד, שצוצין (1826), וביזון.[3] [4]  אחר כך עבר לאזור מרכז פולין: סוכטשוב, וגם שם שימש כרב. בשנת תקצ״ג 1833 עבר לעיר מעזריטש (פאדליה/ פודלאסקי) ,Miredzyrzec Podlaski[5] ושימש שם כאב בית דין (אב״ד)[6] במשך כשש-עשרה שנה עד סוף ימיו בשנת תר״ט 1849.[7] [8]  ייתכן שגם שימש שם בתפקיד רב העיר.[9] [10]

במעזריטש התפרסם כאחד מגדולי הדור. היה מכונה ‘הגאון ממעזריטש’,[11] אך נהג לחתום אחרי שמו ‘מטיקטין’.[12] רבי עקיבא איגר היה קורא לו ‘רבי אליעזר הגדול’.

רבי אפרים היה בקי לא רק בתורה אלא גם בקבלה – תורת הנסתר.[13] מכתבו המפורסם שכתב אל רבי שמחה בונם מפשיסחה היה “…מתובל בראיות מדברי חז”ל וה’זוהר’…”[14] [15]  כמו כן, במכתב, רבי אפרים מציין את פירושו על ספר יצירה.[16] רבי שמחה בונם כתב לו תשובה, בה הוא מספר: “…וגדולת לימודו שמעה אזני מפי כבוד אוצר בלום בנסתר ונגלה…”[17]

ביום רביעי כ’ו חודש אייר 1844, נפטרה אישתו, שרה.[18] הייתה בת 59 במותה. לזוג היו שבעה ילדים,[19] והיו נשואים שנים רבות (ייתכן שנישאו בשנת 1805).[20]

הרבה מכתביו של רבי אפרים נשרפו בשריפה הגדולה במעזריטש שכילתה כ300 בתים בעיר, בתוכם ביתו של אפרים, בשנת תר״ח 1847.[21] מספר כתביו הועבר אז לבית-הכנסת, שנחשב בטוח יותר, אך היה גץ שגרם דליקה בבית הכנסת וכתביו שם נשרפו.[22] כל פנים בית-הכנסת נשרף, אך המבנה עצמו ניצל שכן היה בנוי קירות עבים.[23] מסופר כי מתוך צער על השריפה “…נפל הגראא״צ למשכב ימים רבים ושוב לא קם מחליו”.[24] אהרון וואלדן מתאר זאת כך: [25]

הרב מו’ה אפרים אליעזר צבי חרל”פ הגאון הגדול הצדיק המפורסם בדורנו אבד”ק מעזריטש דליטא בזמן הגאון בעל מקור מים חיים והי’ להרב הנזכר הרבה כתבים ונשרפו בשריפה הגדולה שהי’ בעיר הזאת ושמעתי מאחד שראה את כתבי תורתו על כל הש”ס גם על השאלתות דר’ אחאי גאון (וחבל על דאבדין אוצרות נחמדים כאלו) וכי גם הגאון הנ”ל אחרי אשר הי’ למאכולת אש עמלו ויגיעו. נתן זאת על לבו וילך קדר מהיום ההוא והלאה וכוחותיו עזבוהו ונפל למשכב ימים רבים עד כי עזב את אדמתו ועלה לשמים, ונשא ונתן עם גיסו הגאון מו”ה מרדכי זאב ז”ל גם עם הגאון מו”ה יוסף שאול הלוי גיסו [הי?] בעלי מפרשי הים.

לא ברור באם מחברי ‘מפרשי הים’ אכן היו גיסו של רב אפרים.

ישנה סברה כאילו רבי אפרים היה מתנגד חריף לתנועת החסידות, אך נראה כי למעשה לא התנגד לתנועה, אלא היו לו מחלוקות רק בעניינים ספציפיים מולה.[26]

לפי מספר עדויות רבי אפרים הוא צאצא המלך דוד.[27] בספריו של אפרים מובאת רשימת שושלת יוחסין, בן אחר בן, מדוד המלך ועד אפרים. לאחרונה נערך מחקר בנושא על ידי דוקטור ארתור מנטון המביא פרטים חדשים לגבי רשימת שושלת היוחסין, ומאשש שרבי אפרים הוא צאצא דוד המלך.[28]

שם המשפחה, חרל”פ, הוא על שם חייא (חיים) אל-דאודי, שהיה אחד מאבותיו של רבי אפרים. חייא נולד בשנת 1085 לערך, והיה הראשון הנודע בשם חרל”פ.[29] חרל”פ הוא נוטריקון של ‘חייא, ראשון לגליל פורטוגל’; ראו סברות נוספות לפרוש השם.[30]

ספרו ‘עטרת צבי’ שווק כחומר עזר “לרבנים, מורי הוראה היושבים על מדין ולכל תופשי התורה”.[31] על תרומתו הרבה למחקר התורה מעידים מקובלים רבים אשר כתבו עליו, לדוגמא:[32]

רבי שמחה בונם מפשיסחה כותב על קרבתו של רבי אפרים אל החסיד החוזה מלובלין ואל היהודי הקדוש:

…חכמתו ויראתו וגדולת לימודו שמעה אזני מפי כבוד אוצר בלום בנסתר ונגלה גו׳ מו״ה (יעקב) יצחק מלובלין זלה״ה ומה גם מכבוד מרן הרב הגאון מו״ה יצחק יהודי (ה׳ייד הקדוש׳) זלה״ה כמעט לא זז מחבבו ותמיד תהלתו בפיו היה…

רבי יצחק הכהן פייגענבוים מווארשא כותב בהסכמתו לספר ‘מגדנות אליעזר’:

…מהגאון מו״ה אליעזר הנ״ל נפלאות שמעתי מחריפותו ובקיאותו וקדושתו וחסידותו… וכל גאוני דורו נהנו לו השבח והתהלה, וגם שמעתי אשר אדמו״ר הרב הגאון הקדוש איש אלקים שר התורה מוהרמ״מ מקאצק נבג״מ דבר עליו גדולות…

חיים הלוי סאלאווייציק מציין בהסכמתו לספר ‘עטרת צבי’ שהוא לא באמת צריך לכתוב הסכמה שהרי ידוע לכל גדולתו של רבי אפרים:

הלא גדולת וקדושת כבוד הגאון הגדול הצדיק המפורסם מרן ר׳ אליעזר חרל״פ זצוקלל״ה נודע לכל ולא מהראוי שאבא אנכי בהסכמה על דבריו…

ובהסכמה על ספר ‘הוד תהלה’ (ווארשא, תרנ״ט) חיים הלוי סאלאווייציק כותב שוב על גדולתו של אפרים ועל כך שאין צורך בכתיבת הסכמה:

…חיבור על הלכות חנוכה מאת כבוד הגאון הגדול קדוש ונפלא מ׳ ר׳ אליעזר חרל״פ זצוקללה״ה אשר החיבור א״צ להסכמות, גודל תוקפו של הגאון הנשגב נודע לכל…

הגאון הרב עזריאל בן רב (ב״ר) אליהו כותב:

…הגאון האמתי יחיד בדורו מוהר״ר אליעזר צבי נ״י אב״ד דק״ק מעזריטש.

ובסיפרו, ׳ריח ניחוח׳, עזריאל כותב:

…הרב הגאון האמיתי החריף הבקי מוה׳ אליעזר צבי חרל״פ לאב״ד ור״מ בק״ק מעזריטש וסיפרתי לו כל המאורע וקבל הכתבים והשבני תשובה שלימה מלפניו ומחמת שערבים עלי דבריו אמרתי לא אמנע מלזכות את הרבים והדפסנו כל התשובה שלו בשלימות…

ככל הידוע רבי אפרים לא שימש כרב בעיר הולדתו, טיקטין,[33] אך ישנה סברה לפיה כן היה רב העיר. לפי הסברה: “…המקור היחידי ממנו ניתן ללמוד על היותו רבה של טיקטין הוא מודעה שנתפרסמה בחתימתו ב’המגיד’ 1868…”[34] סברה זו אינה ברורה, כיון שרבי אפרים נפטר לפני 1868. ישנה מודעה ב’המגיד’ מיום 22 אפריל 1868, שבה החותם חתם כך: “נאום הק’ חיים צבי הירש חופק הנ”ל”.[35] אם זו המודעה המדוברת, אז יש לברר מה משמעות המילים “הק’ חיים”. האם הכוונה למושג ‘קדוש חיים’ – או שהכוונה במילה ‘חיים’ היא ששמו של הכותב הוא חיים? אם כך, חיים אינו שמו של רבי אפרים.

נפטר ביום 5 לחודש אלול שנת תר”ט (אוגוסט 1849),[36] ונקבר במעזריטש.[37] קברו הפך מקום עלייה, והיו חסידים שנהגו להתפלל ליד הקבר.[38]

ידוע גם בשם רב לייזר.[39] באידיש שמו נכתב כך: רבי לייזער חרלפ (כאַרלאַפּ).[40] נכדו, אפריים צבי חרל”פ (1858-1949), היה ממייסדי העיר רחובות.

איותים נוספים לשם העיר מעזריטש: מזריץ, מזריץ’, מזריטש.

© Gil Dekel.
13 Jan 2022. Last updated 7 Feb 2022.

מקורות:

[1] חרל”פ, צבי אליעזר (נכדו של הרבי אפרים אליעזר צבי הירש חרל״פ). (1896 תרנ”ז) ׳תולדות המחבר׳, בספר עטרת צבי, דפוס בוימריטטער: וורשא. עמוד IV.

[2] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלג 833 .

[3] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלה 835 .

[4] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 501. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[5] גלמן, אוריאל. ‘פלא יועץ’ – חיבור גנוז לתולדות חסידות פשיסחה. המאמר התקבל מהמחבר, דרך אימייל בשנת 2022. עמוד 305.

[6] שפירא, יעקוב. (1894) הקדמת המעתיק לספר מגדנות אליעזר של אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ. בית דפוס יעקב זאב: ווארשא. עמוד ב, 3.
ראו גם: עדלבוים, מאיר. (1978) ספר מזריטש. ישראל: המרכז המזריטשאני בישראל וארגוני בני עירנו בתפוצות. עמוד 30.

[7] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלה 835 .
ראו גם: דובנוב, שמעון. (1943 תש”ד) תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי-יד. כרך ג’. תל-אביב: דביר. עמוד 380.

[8] פריזאנד, יעקב בן שמואל יהודה הכהן ממזריטש. (1899) דף שער בספר הוד תהילה של אפריים צבי הירש חרל”פ. דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער: ווארשא. יעקב היה המעתיק של הספר.

[9] Rosenthal, Herman., Eisenstein, Judah David. (1901-1906) ‘MIEDZYRZECZ (MESERITZ or MEZHIRECHYE)’, Jewish Encyclopedia.  Volume 8, page 581.

[10] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 501. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[11] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלה 835 .
ראו גם: דובנוב, שמעון. (1943 תש”ד) תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי-יד. כרך ג’. תל-אביב: דביר. עמוד 380.

[12] עדלבוים מביא חתימה על הסכם תקנות שנחתם במעזריטש, בנוכחות רבי אפרים, בו הרבי חותם ‘מטיקטין’: “ולראי[ה] באנו… תשצ”ד [1824], פה ק”ק מעזריטש. הק[דוש] אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ מטיקטין…”
In 1824, Rabbi Efraim signed on a document with: “Here in the community of Miredzyrzec. The learned Rabbi Efraim Tzvi Hirsh Charlap from Tykocin…”
ראו:
עדלבוים, מאיר. (1978) ספר מזריטש. ישראל: המרכז המזריטשאני בישראל וארגוני בני עירנו בתפוצות. עמוד 43.

[13] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 502. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[14] רבינוביץ, צבי מאיר. (1944) רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו.ירושלים: ‘תבונה’ בסיוע מוסד הרב קוק. עמוד 33.

[15] קמנצקי, דוד. (2012) ‘אגרת הקודש של הג״ר אפרים אליעזר צבי חרל״פ’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתח 808 .

[16] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלג 833.
ראו גם: הקדמת המעתיק יעקב שפירא ממעזריטש, ספר מגדנות אליעזר של אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ,  ווארשא, 1894, עמוד 3.

[17] רבינוביץ, צבי מאיר. (1944) רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו. ירושלים: ‘תבונה’ בסיוע מוסד הרב קוק. עמוד 34.

 [18] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 387.

[19] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 501. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/

[20] לובלני, יעקב. (1987/1988) ספר המשפחה לבתי יושינסקי-פרידמן וצאצאיהם. הוצאה פרטית על ידי יעקב לובלני ואריה עפרון. עמ’ 123.

[21] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 319.

Edelbaum, Meyer. (1957) Di Yidn-shtot Mezritsh. Mezritsher landslayt farayn in Argentine: Buenos Ayres. Language: Yiddish. Page 319.
ראו גם: עדלבוים, מאיר. (1978) ספר מזריטש. ישראל:
המרכז המזריטשאני בישראל וארגוני בני עירנו בתפוצות. עמוד 30.

[22] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק, עמוד תתלו 836 .

[23]  עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 375.

[24] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק, עמוד תתלו 836.

[25] וואלדן, אהרון בן ישעיה נתן. (1870) ספר שם הגדולים החדש, ערך ‘הרב מו’ה אפרים אליעזר צבי חרל”פ הגאון הגדול הצדיק’. הוצאת אהרון מינץ: ווארשא, עמודים 8-9.

[26] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמודים 172-173.
ראו גם: ציגעלמאן, אליעזר צבי בן נח. (1910) ספר בית צדיק: כולל סיפורים נפלאים ונוראים ומאמרים יקרים ונעימים … אשר יצאו… מפי… תלמידי הבעש”ט … פיעטרקוב: דפוס חנוך העניך פאלמאן. בעמוד 16 מסופר כי אפרים אליעזר חרל”פ סיפר שהיה אצל החוזה. אפרים שיבח את החוזה על יכולת הראיה שלו, ועל “…גודל אספקלריא המאירה ורוח הקודש של הרבי…”
ראו גם: גלמן, אוריאל. (2018) השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין. מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי: ירושלים. עמודים 246-247.

[27]  חרל”פ, צבי אליעזר (נכדו של הרבי אפרים אליעזר צבי הירש חרל״פ). (1896 תרנ”ז) ׳תולדות המחבר׳, בספר עטרת צבי, דפוס בוימריטטער: וורשא. עמוד IV.

[28] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) King David Dynasty: the Charlap family ascension. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/king-david-dynasty-the-charlap-family-ascension/

[29] Menton, Arthur., Dekel, Gil. (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV. https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxv/

[30] Dekel, Gil. (2022)
 The Origin of the Surname Charlap – מקור השם חרל”פ . https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-origin-of-the-surname-charlap-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%9c%d7%a4/

[31]  הצפירה: מכתב עתי משמיע חדשות. 21 נובמבר 1901. שבועון, מספר 249. יצא בעיר ווארשא. עמוד 1000.

[32] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק, עמודים תתלד-תתלו 834-836 .

[33] קמנצקי, דוד. (2012) ,’נספח: תולדות הגאון רבי אפרים אליעזר צבי חרל״פ: אב״ד מעזריטש דליטא’, מתוך ישורון, מאסף תורני, כו, מכון ישורון: ירושלים, ניו יורק. עמוד תתלג 833 .

[34] בר-יודא, מ., בן-נחום, צ. (1959) ספר טיקטין: תולדות הישוב היהודי בעיר. ארגון יוצאי טיקטין בישראל: תל-אביב. עמוד 94.

[35] המגיד: חדשות וקורות הימים. 22 אפריל 1868. מכתב עתי לכל עניני ישראל. שבועון, יצא בעיר ליק, פרוסיה. עמוד 128.

[36] דקל, גיל. (2021) רבנים ממשפחת חרל”פ  https://www.poeticmind.co.uk/heritage/  Charlap rabbis –%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%9c%d7%a4/

[37] חרל”פ, צבי אליעזר (נכדו של הרבי אפרים אליעזר צבי הירש חרל״פ). (1896 תרנ”ז) ׳תולדות המחבר׳, בספר עטרת צבי, דפוס בוימריטטער: וורשא. עמוד IV.

[38] עדלבוים, מאיר. (1957) ספר זיכרון מעזריטש / די יידן-שטאט מעזריטש. שפה: יידיש. בואנוס איירס, ארגנטינה. עמוד 324.

[39] לובלני, יעקב. (1987/1988) ספר המשפחה לבתי יושינסקי-פרידמן וצאצאיהם. הוצאה פרטית על ידי יעקב לובלני ואריה עפרון. עמ’ 217.

[40] הרשברג, אברהם שמואל. (1949) פנקס ביאליסטוק. כרך א. ניו יורק. עמוד 224.

Herschberg, Abraham Samuel. Bialystok. Volume 1.  Yizkor Book Collection. Publisher: Gezelshafṭ far geshikhṭe fun Byalisṭoḳ: New-York.