Efraim Tzvi Charlap portrait.
דר. גיל דקל.
אפרים נולד ביום 27 לחודש יוני 1858, טו’ תמוז תרי”ח, בטרספול (Terespol), מחוז ביאלא פודולסק (Biała Podlaska). המחוז היה אז בשטח רוסיה, והיום הוא בשטח פולין. הוריו היו יוסף שלמה חרל”פ ושיינה אלקה. הוריו נישאו בשנת 1850.[1]
אפרים קיבל חינוך דתי מסורתי[2] לצורך הסמכה כרב. בשנת 1870 מתה אימו שיינה ואפרים חלה בטיפוס. הוא הבריא לאחר שלוש שנים.[3] לאחר החלמתו עבר למזריץ ולמד אצל הרב ישראל שפירא. אביו, יוסף, עבר לוורשה והתחתן שם עם ססיליה. סביו של אפרים היה אפרים אליעזר צבי הירש חרל”פ ‘הגאון ממזריץ’, צאצא של המלך דוד.
בגיל 18 התחתן אפרים עם אסתר קרוצ’ין מבריסק והיה סמוך על שולחן אביה שהיה קומיסיונר. בשנת 1877 עברו להתגורר בעירה ניז’ין (Nizhyn) שבמחוז צ’רניגוב (Chernihiv Oblast) באוקראינה. בעיירה זו עסק במסחר בטבק,[4] ובשנת תרמ”ב (1881/1882) ארגן שם את אגודת ‘חובבי ציון’ והיה יושב-ראש הועד שלה. גר בעיירה כשמונה שנים.[5] לאפרים ואסתר קרוצ’ין נולדו שניידלה ומינדל (מינדל הקימה את משפחת חרל”פ באוסטרליה – השבט הידועים היום בשם המשפחה זוסמן).
מסופר כי היה ויכוח בין האדמו”ר, רבי שלום שניאור בר מבית חב”ד, ובין ראשי חובבי ציון שבעירה. הרב שאל אותם כיצד מתכוננים לעלות לישראל מבלי לשמוע תחילה את בשורת אליהו הנביא ושופרו של המשיח? “וחרל”פ השיב: “רבי, אני שמעתי את קול השופר, ומי שלא שמע, ודאי אינו ראוי לכך…” הרבי הבין את הרמז הברור שבתשובה ולאחר זמן ביקש מהם לקחת אתם את בנו כשיעלו ארצה”.[6]
אסתר נפטרה בשנת 1883.[7] לאחר פטירתה נשא אפרים לאישה את לאה לוצקי. לאה ילדה את ישראל וטובה (טובה נישאה לנתן חופשי. נכדתם של טובה ונתן היא עמליה דקל, וילדיה מתגוררים כיום בישראל ובבריטניה).
Efraim Tzvi Charlap portrait. Black and white photo that was colourised by Gil Dekel.
אפרים מספר כי ערב עלייתו נפגש עם אחד העם (אשר גינצבורג) לקבל ברכת פרדה. אחד העם הזהירו שיש קשיים בארץ ישראל ושהארץ אינה מוכשרת לקלוט משפחה. אפרים השיב שאין לו דרך חזרה, ושמטרתו היא עלייה לארץ.[8] [9]
לפי סיפורי המשפחה, לאה נפטרה בעלייתם ארצה, באונייה,[10] אך ייתכן שנפטרה עם הגעתם לארץ, כשהגיעו ליפו. ברשימת זיכרונותיו, אפרים מציין שכאשר עלו הם היו שש נפשות (הוא, אישתו לאה, וארבעת ילדיהם).[11]
המשפחה עלתה ארצה בחנוכה, חודש דצמבר, שנת תר”ן 1889. בדיוק באותו חג חנוכה שנת תר”ן התרחש אירוע חשוב נוסף בחייו של אפרים. אהרן אייזנברג ויהודה גרזובסקי החליטו אז לרכוש את אדמת רחובות ולייסד שם מושבה,[12] שתהפוך כעבור כשנה למוקד פעילותו של אפרים.
עם עלייתו אפרים החל לעבוד כפועל בפתח-תקוה תחת פקידות הנדיב הברון רוטשילד,[13] ולאחר מכן עבד בראשון-לציון בסיתות אבנים לבניין יחד עם אהרן אייזנברג.[14] אהרון הוא זה שייעץ לו ללכת להשתלם בסתתות אבנים בפתח-תקווה. לאחר שאפרים השתלם בפתח-תקווה, ייעץ לו אהרון כיצד לגשת לפקיד הנדיב ולבקש ממנו עבודת סתתות בראשון-לציון. כך אפרים השיג ‘זכות ישיבה’ בראשון-לציון (רישיון לפועלים לשהות במושבה). במשך הזמן הבחין בהנהגת הפקידות של הנדיב והחליט שאינה לטעמו.[15]
בשנת 1890 אפרים ואהרון איזנברג רכשו חלקת אדמה ב’נחלת ראובן’ שבצפון נס-ציונה, בתשלומים למשך 16 שנה. הייתה זו החלקה האחרונה של ראובן לרר, שעדיין לא ננטעה ולא נמכרה. לאפרים ואהרון הייתה תוכנית (שלא התממשה) לפיה הפועלים ירכשו מחסכונותיהם חלקות אדמה, ויטעו עליהן כרמים קטנים.[16] הרעיון היה קיבוצי, לפיו הרווחים מהכרמים יוקדשו לקופת הפועלים, אשר תוקדש כולה לקידום ותמיכה בפועלים.[17] כמו כן, הרעיון היה שפועלים אשר יעבדו בחריצות יתוגמלו על עבודתם הטובה.[18] כאמור, הפרויקט הזה לא התממש.
פרויקט נוסף היה רכישת אדמת רחובות. הרכישה עברה קשיים עצומים. רבים הטילו ספק בקנייה ובניסיון ליישב ולבנות את האדמה השוממה. באותם הקשיים, אהרון איזנברג ביקש את עזרתו של אפרים לסייע לו בדיונים עם ‘חובבי ציון’.[19]
כשנוסדה המושבה רחובות, בשנת 1890, עבר לשם אפרים כממונה על הפועלים מטעם חברת ‘מנוחה ונחלה’. יחד עם המהנדס מרדכי לובמן ציין את גבולותיה. לאחר מכן, השתתף בהכשרת הקרקע ובנטיעת כרמים.[20] תחילת עבודת האדמה לא התבססה על מכונות ומחרשות, אלא הייתה כולה בידיים ובמעדר, ולכן בתחילה היה צורך במאות פועלים.[21]
לאחר פטירת לאה, אפרים נישא בשלישית, ליהודית שפינר (ילידת 1868), בת אברהם שפינר, מקמיניץ-פודולסק. השנים נישאו בשנת 1890[22] או 1891.[23] חתונתם הייתה החתונה הראשונה שנערכה במושבה רחובות.[24] לזוג נולדו הילדים אריה, בת שבע, שלמה, מיכל, ציפורה (שנפטרה כתינוקת), שושנה, תמר ואמנון. הייתה זאת יהודית, יחד עם מינדל (הבת מאשתו הראשונה), אשר גידלו את כל הילדים של אפרים מכל נשותיו. מינדל עזרה עד שהתחתנה ונסעה לאוסטרליה.[25]
גם ברחובות, כבראשון-לציון, חש אפרים כי היחסים בין הפועלים לפקידות הברון אינם תקינים.[26] כנראה התכוון אפרים לאותם פועלים שהגיעו בעליית תר”ן-תרנ”א, אשר השתכנו בנס-ציונה. הם היו עובדים בימים ברחובות ובערבים חוזרים לנס-ציונה.[27]
בהמשך, יהודית הקימה וניהלה בית מלון ומסעדה קטנה ברחובות.[28] המלון, וביתם, היו ברחוב הרצל, במרכז המושבה. חצר הבית הייתה בין שני רחובות: רחוב הרצל ממזרח, ורחוב אפשטיין ממערב ששם הייתה גדר החצר. לימים, אפרים הקים בית מסחר לחומרי בניין בחלק הקדמי של החצר; יתכן והיה זה חלק מהמלון. את בית המסחר הפעילו אפרים, כמנהל, ושלושה מבניו: שלמה, אריה ואמנון. החתן אהרונצ’יק – בעלה של הבת תמר – גם כן עזר (כשנפטר אפרים, ניהל את המקום הדוד שלמה. בהמשך מכרו את העסק ובמקום, בין רחוב הרצל ורחוב לוין אפשטיין, נבנה פסג’ חרל”פ).[29]
כשגר ברחובות, היה נוהג להתאסף עם חבריו באסיפות חשאיות שהתנהלו מחוץ למושבה. חלק מהמפגשים נערכו בבית סטולצונסקי שהיה בראשון-לציון.[30]
אפרים ארגן את הפועלים לאגודה הראשונה של פועלים עברים בארץ, בשם ‘אגודת אחים’. האגודה נוסדה ברחובות בשנת תרנ”א 1891[31] וייתכן שאהרון א. אייזנברג השתתף ביסודה.[32]
האגודה התארגנה בקבוצות של עשרה חברים, ובראש כל עשרה היה ‘שר-עשרה’.[33] אפרים נבחר כ’שר החמישים’.[34] עקב המבנה הארגוני של עשרות (בהשראת הכתוב בפרשת יתרו: “ושמתם עליהם… ושרי עשרות”), ‘אגודת אחים’ נודעה גם בשם ‘הסתדרות העשרות’.[35] [36] ביידיש: ‘די צענדליקער’.[37] לכל ‘עשרה’ נתנו תפקיד ספציפי, כגון ארגון בית-החולים (באחריות העשרה השנייה), השגחה על כיתות הפועלים ופעולות עידוד (העשרה השלישית).[38] כיון שהייתה אגודה סודית, היו חבריה יוצאים מרחובות אל נס-ציונה הסמוכה ומתכנסים לדיונים במקום שהיה תחת עץ תאנה ענק. בכינוס תחת העץ לקבלת עשרת החברים החמישית, ישבו חמישים איש תחתיו. כשהגיעו אורחים, לא הבחינו בהם היושבים מפני גודלו של העץ.[39] טקסי השבועה לקבלת חברים חדשים לא נערכו לאדם ביחידות אלא לכל עשרה בצוותא.[40] האגודה לא התקיימה זמן רב, אך חשיבותה הייתה בכך שפיתחה את ראשית התגבשות ההכרה המעמדית פועלית בישראל.[41]
ארכיון של אגודת הפועלים ו’הסתדרות העשרות’ הוטמן על ידי אפרים בימי מלחמת העולם הראשונה בפחים באדמת פרדס, אך המסמכים נרקבו באדמה ולא שרדו.[42] [43]
בשלביה המוקדמים של הפעילות הציונית בארץ, בשנים 1897-1901, מרכז הפעילות הארצית היה ברחובות. אפרים השתתף בתנועה הציונית המדינית בראשיתה, ובמשלחת מושבות הדרום, אשר הזמינה את הרצל, חוזה המדינה, לבקר בהן.[44] ביום 3 נובמבר 1901 הוקמה ברחובות האגודה הציונית הראשונה במושבות: ‘אגודת ציון’. [45]
הרצל הגיע ביום 26 אוקטובר 1898 לסיור בארץ. למחרת יום הגעתו, התקבל בקבלת פנים חגיגית ברחובות.[46] הרצל התרגש עד דמעות מצעירי המושבה שיצאו לקראתו רכובים על סוסים, והיו שרים לכבודו בעברית.[47] [48] כנראה הייתה זו הפעם הראשונה שהרצל ראה רוכבים עבריים. הרצל העיד שרוכבי רחובות היו עבורו החוויה הגדולה ביותר בארץ ישראל.[49] בביתו של אפרים ברחובות קיבל הרצל את משלחת הפועלים.[50]
הברון רוטשילד ביקר ברחובות בשנת 1899. בביקורו נשא נאום על גבעת הפעמון, ודיבר בחום על המושבה – רחובות – שהייתה עצמאית, ולא הוקמה בתמיכתו. דיבר כאחד חובבי-ציון, ואמר לבני רחובות כי הברכה שרויה במעשה ידיהם. ביקורו הוכיח כי הוא אינו רק פילנטרופ, אלא איש חזון בעל אידאל לאומי המבקש את תקומת ישראל. יש לציין כי רחובות לא נתמכה על-ידי הברון, אבל בשלב מסוים מכרה את ענביה ליקב הברון.[51]
בשנים 1901-1902 פעילות הפועלים בישוב הייתה במשבר בעקבות הפסקה בעליה, ודיונים על העברת ההנהלה מהברון ליק”א. בשנים אלו הייתה מעט פעילות בישוב.[52] מצב מחירי היין לא היה טוב בזמן ההוא, ולא היו רווחים במכירת הענבים ליקב שבראשון-לציון. הברון אז נאלץ להעביר את ניהול המושבות שהיו תחתיו לכדי הניהול של יק”א, אם כי הוא המשיך לתמוך בהן כלכלית.[53]
אפרים היה “…הרוח החיה בתנועת הפועלים וצעירי רחובות…” הפועלים (כנראה הצעירים מביניהם) היו עוברים במושבות שנתמכו על-ידי פקידי הברון, והיו מעודדים אותן לדרישת עצמאות כלכלית, במטרה שהמושבות ייחלו לפעול על אחריות עצמם, ללא תלות באפוטרופסות של הפקידות.[54] [55]
בשנת תרס”א 1901 באספה השנייה של ‘התאחדות המושבות’ הוחלט לשלוח נציגים לאספת ‘חובבי ציון’ באודסה.[56] אפרים היה בין הנציגים שנשלחו.[57] המשלחת לאודסה יצאה בחודש פברואר 1901. אחת ממטרותיה הייתה ניסיון להשיג הלוואה לבניית יקב ברחובות.[58] באספה באודסה הוחלט להגביר את מגבית התרומות לפועלים, וכן הוחלט לשלוח משלחת נוספת אל הברון בפריז.[59] [60] אפרים נבחר לייצג את הפועלים במשלחת שנסעה, בחודש מאי, לפריז.[61] [62]
אפרים פעל למען הפועלים, וכבר בראשית הפעילות ברחובות הצליח להשיג העלאה בשכרם, לא מתוך תחנונים אלא בזכות כך שסיימו את עבודתם בהצלחה יתירה.[63]
“בהשתדלותו הוקם צריף גדול למטבח בשביל הפועלים והושגו הכלים מאת “חובבי ציון” באמצעות הד”ר זאב טיומקין, ראש המשרד של חו”צ ביפו בימים ההם. מרכז האגודה היה לפעמים ברחובות ולפעמים בנס-ציונה, מקום מגורי הפועלים העובדים על אדמת רחובות באותו זמן, והיו שוררות בה אחוה ורעות וחדות היצירה. היא הגנה גם על עניני הפועלים, וכשפיטר הפקיד הראשי של הברון שמונה פועלים בצורה גסה ובלתי-מוצדקת קמו חרל”פ וחבריו ושמו מצור על הפקיד בחדרו בנס-ציונה לשעות מספר, עד שהודה בזכות המפוטרים לקבל שנויים ואח”כ נבחר חרל”פ לברר את הפרטים בדבר הפיצויים. גם בתקופה מאוחרת יותר, כשהיה כבר מבעלי-הבתים במושבה, שקד במשך כ-25 שנה על סידור הפועלים העברים בעבודה והקלת תנאי חייהם ושיכונם ע”י הקמת שכונות עובדים”.[64]
Efarim and Yehudit Charlap, 1940. Used here with permission of the Israel Film Archive and Israel National Archive.
ניכר כי אפרים היה מארגן מוכשר ומוביל דרך. בשנת 1900 נבחר כחבר ועד הכללי של הפועלים, והיה הרוח החיה בה. אחד העם תמך בועד ומצא שהועד מועיל ויש לתת לו תוקף. דבריו של אחד העם עודדו את נבחרי הפועלים, והם החלו לדווח לו באופן קבוע את פעולותיהם, ולבקש עצתו.[65] בשנת 1902 פרצה מגפת כולרה בארץ. המושבות הקימו סגרים לפקח שכל מי שבא מאזורים נגועים יעבור דיזינפקציה לפני כניסתו למושבות. כאשר ועד רחובות לא הצליח להשתלט על המצב, מינה הועד את אפרים לטיפול בעניין כמשגיח. אפרים “…עשה את עבודתו ביד רמה וגם הצליח להשתלט על אי-הסדר.”[66]
באספת הפועלים בשנת 1902 אפרים היה זה שביקש לחדול מתביעות לתמיכה מבחוץ, ובמקום כך לפנות לפרקטיקה של יישוב עצמי, הדרגתי.[67]
בשנת 1903 נבחר אפרים לוועד הפועל של הסתדרות הפועלים.[68] יחד עם אפרים קורמרוב ויחזקאל דנין הקים את האיגוד הראשון לגידול טאבאק.[69] בשנת 1905 היה מבין אלו שניסו לארגן את פועלי העלייה השנייה.[70]
היה חבר ‘ועד התשעה’,[71] שהיה ועד מחוקק בעל תשעה חברים. הועד הוסיף תיקונים בענייני המושבה שהיו דמוקרטיים והתקבלו כצודקים יותר.[72] כשהתבססה, לאחר כל הקשיים המרובים, היוותה המושבה רחובות מקור השראה ודוגמא לפרויקט יישובי עצמאי שאינו נשלט ואינו נתמך על ידי הברון.[73]
בשנת 1904 נפטר הרצל. אפרים ושאר חברי הועד של האגודה הציונית המקומית קראו לישיבה, בה הוחלט על יום כ”ד תמוז כיום שביתה מעבודה, והוחלט לקיים טקס הספד בבית הכנסת.[74]
בשנת 1905 אפרים היה ציר לקונגרס הציוני השביעי.[75]
בשנת 1911, כחבר ועד המושבה רחובות, חתם על חוזה עם ‘השומר’.[76] כבר בימי ארגון ‘העשרות’ הייתה המחשבה לארגן את הפועלים לא רק לצרכי חקלאות אלא גם להכשירם לצרכי הגנה על המושבות.[77]
ייסד את סניף ‘המזרחי’ ברחובות 1917,[78] ויחד עם לפקוביץ, נבחר לועד שלו. מאוחר יותר נבחר לחבר המרכז הארצי של ‘המזרחי’. אפרים כתב מאמרים ב’הצפירה’ ועסק בצרכי צבור כחבר ועד המושבה, הועד הדתי, ועד הפועלים ויו”ר חברה קדישא.[79]
בערוב ימיו הכתיב אפרים את זיכרונותיו, שנרשמו על-ידי עוזרו. אפרים פותח את זיכרונותיו כך:[80]
“ארגון הפועלים ברחובות נתיסד בשנת תרנ”א 1891 [ייתכן שהשנה שגוייה; ייתכן שהארגון נוסד בשנת 1890.] בשנת תר”ן, בחנוכה, באתי לחוף יפו, בעל משפחה ושש נפשות. שמונה שנים גרתי בעיר ניז’ין ברוסיה [Nizhyn עיר בפלך צרניגוב באוקראינה.] בשנות השמונים, כאשר התחיל לבצבץ הניצנים הראשונים של “חובבי-ציון” [תנועה יהודית-לאומית, במקור ‘חיבת-ציון’], הייתי שמה בתור סוכן. נתרשמתי מרעיון הזה. במשך השנים הייתי קשור עם המוסדות: ביאליסטוק, וורשה, מוסקבה, ר’ שמואל מהליבר [מגדולי רבני-רוסיה ומראשי תנועת ‘חיבת-ציון’. על-פי קריאתו הצטרף הרצל להסתדרות-הציונית]. התחלתי לעבוד עם כמה אנשים צעירים ומסורים להרעיון. בשנת שמונים ותשע באתי לידי החלטה להתאמץ ולעלות, למרות הכל, ארצה. ובשנת תר’ן, באתי ב”ה לארץ-ישראל”.
אפרים הוא צאצא של המלך דוד.[81] ידוע על שני אנשים – ישראל בלקינד והמושל התורכי מהעיר רמלה – שהיו חולקים לאפרים כבוד מלכותי. כשהיו פוגשים בו היו עומדים דום ומצדיעים לקראתו ברצינות.[82] אפרים היה מבין האנשים “…הטובים והנוחים ביותר…”[83]
יתכן שאפרים נולד ביום ח’ תמוז תרי”ח (1858) ולא ביום טו’ תמוז.[84] [85] מקור נוסף מציין שנולד ביום טו’ תמוז תרי”ז 1857.[86]
נפטר ביום 8 ינואר 1949 ברחובות.
© גיל דקל.
27 דצמבר 2021. עודכן לאחרונה ביום 28 פברואר 2022.
Efraim Tzvi Charlap.
© Gil Dekel.
27 Dec 2021. Last updated 28 Feb 2022.
Photos’ credit as specified (some photos provided to Gil Dekel by Yael Pessach.)
מקורות:
[1] להלן פרטי רישום חתונת הוריו של אפרים. המידע התקבל מאבי חרל”פ, נכדו של אפרים חרל”פ, 2021.
|
Terespol BMD 1826-54 |
||||||
| Surname | Givenname | Year | Type | Akt | Film | Comments |
| CHARLAP | Josef Szlama | 1850 | M | 5 | 756983 | |
| WAINSZTOK | Szejna Elka | 1850 | M | 5 | 756983 | |
Menton, Arthur., Dekel, Gil (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 511. Retrieved from https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/
[3] חרל”פ, אבי. אפרים צבי חרל”פ – רחובות. מחקר אישי. הועלה בשנת 2021 לדף פייסבוק של משפחת וצאצאי חרל”פ. ראו: https://www.poeticmind.co.uk/heritage/charlap-facebook-group/
[4] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[5] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[6] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 96). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/96
[7] חרל”פ, אבי. אפרים צבי חרל”פ – רחובות. מחקר אישי. הועלה בשנת 2021 לדף פייסבוק של משפחת וצאצאי חרל”פ. ראו: https://www.poeticmind.co.uk/heritage/charlap-facebook-group/
[8] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 113.
[9] דורון, דניאל. (2001) עליתי בשנת תר”ן. ספר אלקטרוני. ספרי ניב הוצאה לאור. עמוד 67.
[10] המידע התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים חרל”פ, אימייל נשלח לגיל דקל, 2022.
[11] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[12] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמוד 9.
[13] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[14] יודילוביץ, דוד. (דוד יודה-לב-איש) ( [1941] 2006) ראשון-לציון: התרמ”ב 1882-התש”א 1941. מהדורה שלישית. ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון. עמוד 495.
[15] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[16] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך ראשון. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמוד 355.
[17] סמילנסקי, משה. (1953) נס ציונה: שבעים שנות חייה: תרמ”ג-תשי”ג 1883-1953. נס ציונה: הוצאת המועצה המקומית של נס ציונה. עמוד 37.
[18] בוימנארטן, דוד. (1891) ‘בארץ הקדושה’. ‘המגיד’, 19 פברואר 1891. עמוד 62.
[19] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 37.
[20] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 97). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/97
[21] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 44.
[22] יודילוביץ, דוד. (דוד יודה-לב-איש) ( [1941] 2006) ראשון-לציון: התרמ”ב 1882-התש”א 1941. מהדורה שלישית. ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון. עמוד 495.
[23] Menton, Arthur., Dekel, Gil (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 518. Retrieved from https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/
[24] דורון, דניאל. (2001) עליתי בשנת תר”ן. ספר אלקטרוני. ספרי ניב הוצאה לאור. עמוד 9. ראו גם עמוד 60, הערה מספר 30.
[25] המידע התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים חרל”פ, אימייל, 2022.
[26] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 117.
[27] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 122.
[28] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[29] המידע התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים חרל”פ. אימייל. 2022.
[30] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[31] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 109.
[32] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 46.
[33] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 97). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/97
[34] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 46.
[35] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך ראשון. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמודים 351-352.
[36] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמודים 20-21.
[37] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 111.
[38] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[39] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 114.
[40] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 113.
[41] שטין-אשכני, אסתר. ‘ראשיתה של רחובות תר”ן-תר”ס (1890-1900)’. קתדרה, 17 (אוקטובר 1980, תשרי תשמ”א) עמוד 153.
[42] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 109.
[43] דורון, דניאל. (2001) עליתי בשנת תר”ן. ספר אלקטרוני. ספרי ניב הוצאה לאור. עמוד 5.
[44] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 96). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/96
[45] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך ראשון. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמודים 384-385.
[46] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 64.
[47] הראל, חיה. (2018) ‘ביקור מולדת – עשרה ימים בארץ-ישראל’, בתוך הביקור שהפך לאגדה: 120 שנה לביקור הרצל בארץ. מרכז הרצל, ההסתדרות הציונית העולמית. עמוד 4.
[48] Menton, Arthur., Dekel, Gil (2021) The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXIX. Page 515. Retrieved from https://www.poeticmind.co.uk/heritage/the-book-of-destiny-toledot-charlap-chapter-xxix/
[49] סמילנסקי, משה. (1950) רחבות (רחובות): ששים שנות חייה תר”ן-תש”י. רחובות: הוצאת המועצה המקומית רחובות. עמוד 46.
[50] יודילוביץ, דוד. (דוד יודה-לב-איש) ( [1941] 2006) ראשון-לציון: התרמ”ב 1882-התש”א 1941. מהדורה שלישית. ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון. עמוד 495.
ראו גם עדותו של אפרים ברישומי זכרונותיו: יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[51] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמוד 31.
[52] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמוד 64.
[53] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמודים 60-61.
[54] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, pp. 96-97). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/96
[55] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמוד 62.
[56] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 192.
[57] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמוד 62.
[58] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 82-83.
[59] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך שני. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמוד 353 ועמוד 375.
[60] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 193.
[61] סמילנסקי, משה. (1950) רחבות (רחובות): ששים שנות חייה תר”ן-תש”י. רחובות: הוצאת המועצה המקומית רחובות. עמוד 51.
[62] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך שני. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמוד 354.
[63] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021.
[64] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 97). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/97
[65] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמודים 183-184.
[66] סמילנסקי, משה. (1950) רחבות (רחובות): ששים שנות חייה תר”ן-תש”י. רחובות: הוצאת המועצה המקומית רחובות. עמוד 52.
[67] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 196.
[68] סמילנסקי, משה. (1953) נס ציונה: שבעים שנות חייה: תרמ”ג-תשי”ג 1883-1953. נס ציונה: הוצאת המועצה המקומית של נס ציונה. עמוד 57.
[69] סמילנסקי, משה. (1953) נס ציונה: שבעים שנות חייה: תרמ”ג-תשי”ג 1883-1953. נס ציונה: הוצאת המועצה המקומית של נס ציונה. עמוד 76.
[70] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 112.
[71] סמילנסקי, משה. (1950) רחבות (רחובות): ששים שנות חייה תר”ן-תש”י. רחובות: הוצאת המועצה המקומית רחובות. עמוד 201.
[72] סמילנסקי, משה. (1935) ‘רחובות’ בתוך לנער: ספרית ארץ ישראל. תל אביב: אמנות; ספרית ארץ ישראל של הקרן הקימת לישראל. כרך ז. עמוד 37.
[73] עבר הדני (פלדמן, אהרן). (1946) אהרן א’ איזנברג : קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית. תל אביב: מסדה. עמוד 57.
[74] סמילנסקי, משה. (1950) רחבות (רחובות): ששים שנות חייה תר”ן-תש”י. רחובות: הוצאת המועצה המקומית רחובות. עמוד 54.
[75] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 96). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/96
[76] סמילנסקי, משה. (1950) רחבות (רחובות): ששים שנות חייה תר”ן-תש”י. רחובות: הוצאת המועצה המקומית רחובות. עמוד 212.
[77] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך ראשון. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמוד 356.
[78] אליאב, מרדכי., רוזנטל, ימימה. (1981) ספר העלייה הראשונה. כרך שני. תל אביב: יד יצחק בן צבי: משרד הבטחון – ההוצאה לאור. עמוד 415.
[79] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 96). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/96
[80] יומן זכרונות אפרים. העתק בידי גיל דקל. התקבל מיעל פסח, נכדתו של אפרים. 2021. בסוגריים המרובעות הערות מפי יעל פסח וגיל דקל.
[81] Menton, Arthur., Dekel, Gil (2021) King David Dynasty: the Charlap family ascension. Retrieved from https://www.poeticmind.co.uk/heritage/king-david-dynasty-the-charlap-family-ascension/
[82] יודילוביץ, דוד. (דוד יודה-לב-איש) ( [1941] 2006) ראשון-לציון: התרמ”ב 1882-התש”א 1941. מהדורה שלישית. ראשון לציון : מוזיאון ראשון לציון. עמוד 495.
[83] ברסלבסקי, משה. (1961) פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמוד 110.
[84] Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 96). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/96
[85] יודילוביץ, דוד. (דוד יודה-לב-איש) ( [1941] 2006) ראשון-לציון: התרמ”ב 1882-התש”א 1941. מהדורה שלישית. ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון. עמוד 495.
[86] דורון, דניאל. (2001) עליתי בשנת תר”ן. ספר אלקטרוני. ספרי ניב הוצאה לאור. עמוד 8.