מסקנות מהספר: שיחות על תורת הנבואה, פרקים נבחרים במורה נבוכים של הרמב’ם – ישעיהו ליבוביץ

מאת גיל דקל.

חלק 1.  עבור לחלק 2.

להלן מסקנות עיקריות מפרושו של ישעיהו לייבוביץ את ‘מורה נבוכים’ של הרמב”ם (רבי משה בן מימון). המספרים הם מספרי העמודים בספר.

עמודים 1-25

אופי הוא ביטוי לרצון של האדם. אדם הכועס מבטא בכעס את רצונו להשיג דבר שאינו יכול להשיג. לאדם יש יכולת שליטה על הרצון ולכן הוא אדון לטבעו ואחראי לטבעו. לנביא אין פונקציה, אלא הוא נביא במהותו.

צורת שולחן – הפונקציה שלו, היינו היותו מתקן להנחת דברים בגובה מסויים מבלי שיפלו ממנו.

חומר השולחן – עץ.

צורת אדם – שכל.

חומר האדם – גוף חי (מעכל, חש).

האדם נולד בפוטנציה להגיע אל השכלי ולההפך רק אז לאדם, לנביא, למכיר את ה’. לאדם כושר להכיר דבר לא מוחשי כגון 4=2+2.

‘נפש’ היא המהות של כלליות האדם, היינו החומר (החלק הזן, המרגיש, המדמה, המתעורר) והצורה (השכל).

לאדם יש כח שכלי טבעי אנושי, יכולת הפעלת החשיבה שבאמצעותה הוא יכול להגיע אל השכל.

הדיבור הוא מהות האדם ועליו להמנע מדיבור סרק. דעת הנביא קשורה תמיד תחת הכסא (של אלוהים). חסד אלוהי הוא בבריאת העולם ולא במה שקורה בעולם.

המשפט “הדבר דומה” יוצר בעיה ולא תמיד ניתן להסביר מה דומה למה, שכן הדמיון שונה אצל כל בן אדם.

חכם מגיע לחוכמתו מעצמו. ידע אינפורמטיבי מגיע לאדם מאנשים אחרים.

כיום המידע נפרד מהאמונה ומהפילוסופיה.

אם אדם אוהב כבוד אזי ברור שהוא אוהב כבוד מכיוון שאין לו כבוד, אלא הוא חותר אליו.

נמשל- אהבת ה’ וחתירה אליו.

יש אמיתות והכרות שאי-אפשר לדבר עליהם, רק להצביע לעברם, כמו ה’.

עשיית חטא היא היא העונש עצמו. להיות במצב של חטא הוא עצמו העונש על החטא.

מעמד סיני – “נעשה ונשמע”, כלומר הכרת העם את ה’ דרך ניסים ולא דרך רצון לעובדו.

הנביא רואה את ה’ בחלומו כי בשינה אין לו הכרת ‘מרגיש’ ודעתו פנויה ממראות. חלום אינו תוספת מידע אלא עיבוד ידע קיים, כך שחזון-חלום הוא ראייה סמלית של מה שכבר בהכרה.

תהילים – קרבת ה’ היא הטוב: לא נאמר שהקירבה תיצור טוב, הצלחה, או שגשוג, אלא שהקירבה עצמה היא היא הדבר הטוב.

כבר אלפי שנים שאנו תוהים לגבי הסוגיה הפסיכו פיזית הזו: כיצד הפסיכולוגיה (הרצון) מפעילה את הביולוגיה (מזיז את היד שלי, כאשר אני רוצה)? כיצג רצון יכול להשפיע ולהניע את הפיזי? כיצד הרצון, שאינו פיזי, מחובר ומשפיע על הפיזי?

אמירת אמת לא תסייע אלא רק אם לשומע יש כלים להבנת האמת. אי אפשר להגיד אמת – אמת יש לגלותה.

עמודים 26-27

לאדם מאמין יש תודעה על מעמדו וקיומו בפני אלוהים, ומתוך כך הוא מסיק מסקנות. אדם שאינו מאמין אין לו תודעת קיום ומעמד בפני אלהים, אלא יש לו תודעה של קיומו ומעמדו בפני בני אדם אחרים, או בפני החברה, או בפני האנושות.

יש אדם המאמין שקיומו בפני אלהים הוא מעמד בו מוענק לו משהו – בין פיזי ובין נפשי רוחני, כגון צרכי הגוף, או טוהר מידות, עילוי נפש ואפילו גאולת עולם. במצב זה אדם מאמין שמעמדו לפני אלוהים הוא אמצעי למענו עצמו. אמונה כזו רווחת מאוד, אך היא למעשה מוּנעת מתוך דאגה אישית, אפילו אם הרצון והדאגה הם לרווחת העולם. אלהים נתפס כאמצעי לצורך האדם עצמו. זוהי העבודה לשמה.

באמונה מסוג שני האדם תופס את מעמדו בפני אלהים כמחייב את האדם לעשות משהו. חובתו לעבוד את אלהים ולא לצפות שאלהים יעבוד אותו. זוהי עבודה שלא לשמה.

עמוד 28

העקידה הינה סמל עליון של אמונה, שמשמעותה ביטול ערכי אדם מפני עבודת אלהים. לכן רק על אברהם נאמר “והאמין באלהים…” בראשית טו/ו. רק הוא נקרא בתנ”ך “אוהב השם” ישעיה, מא/ח. אמונה ואהבה נתגלמו אצל אברהם במעשה העקדה.

29

ה’עקידה’ היום יומית בחיינו היא הדרישה לקיום מצוות שלא מתוך צרכי אדם ואינטרסים, אלא מתוך עבודת אלהים. משמעות תורה ומצוות היא הכרת אלהים במידת האפשר לאדם, שהרי לאדם אין כושר הכרת אלהים, אלא רק יכולת ‘הגשמת’ אלוהים, היינו נתינת תכונות לאלהים.

30

עבודת אלהים היא מאמץ תמידי שאינו מושג בשלמותו לעולם. כך גם לגבי ערכים חילוניים. כגון ערך עליון לצדק – אין לצפות שצדק ימומש אי פעם. ערך אינו קיים במציאות ואינו ניתן להשגה – אלא כשאיפה לביצוע ככל שניתן.

32

רמב’ם: האדם הוא היצור היחיד המסוגל להכיר את אלהים. תורת האדם היא פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה פילוסופית.

33

נביא אינו צופה עתידות אלא מדבר על ההווה האנושי.

34

עשרת השבטים הוו חמש שישיות מכלל העם. עשרת השבטים יצאו משבט אפריים.

36

עשרת השבטים לא נתאחדו עם שבט יהודה.

40

ריה’ל, רבי יהודה לוי מחבר הכוזרי: הנבואה היא חסד אלוהי ואינה קשורה בטבע האדם. גם באדם ברמה מוסרית גבוהה לא תגיעה הנבואה מעצמו, שכן היא חסד היורד מאלוהים לאדם. נבואה יורדת רק על אדם מישראל ובארץ ישראל ורק בלשון הקודש העברית.

לעומת ריה’ל, הרמב’ם טען שהנבואה צומחת פנימה החוצה. האדם יכול להגיע לנבואה ולמעשה זו מהותו של האדם.

44

נפש – תכונות דבר חי שאינן מובנות לנו מהיותו של החי חומר.

הרמבם: “דע, שנפש האדם אחת”.

46

היינו, נפש היא המכלול הפיזי, והרצון, והאופי – כלל הפיזי והאישיות של האדם.

47

אדם עשוי מחומר, וגם שולחן עשוי מחומר. לשניהם אותן תכונות מעולם החומר. אלא שאדם שונה ביכולתו להתפתח ולהשתנות. מה שלא קיים אצל השולחן.

48

מכלול תכונות אלו, של גדילה, התפתחות, שינוי, מוות – אנו מכנים בשם ‘נפש’. נפש מבדילה בין חי לדומם.

49

האדם הוא יצור מדבר. דיבור אינו רק הפקת צליל.

51

חיות מתקיימות רק באזורים על פי מזונן והאקלים המתאים להן. אדם, על פי ליבוביץ, הוא “היצור היחיד בטבע המסוגל להתקיים בכל סוגי האקלים האפשריים ובכל התנאים”. לפיכך עולה השאלה: מהי הפונקציה השלטת המאפיינת את האדם?

52

האדם גם מסוגל למספר דברים בעת אחת – חישוב אינטגרל, האזנה לקונצרט והרהור על סרט קולנוע. כל זאת באותו זמן. כל אלו אינם תלויים הדדית, שכן אין תלות בין חיבור אינטגרלים להאזנה לקונצרט.

53

99% מהמצוות המעשיות ביהדות מתייחסות אל הגוף.

146

שתיים ועוד שתיים הן ארבע. זהו כושר מושגי הקיים בתובנתו של האדם. לטענתו של לייבוביץ, כושר זה קיים רק באדם ולא בחיה. שניי תפוזים ועוד שניי תפוזים הם ארבעה תפוזים. כאן מופעלים גם החושים הקולטים תפוז.

מלאכים הם שכל-נפרד, כלומר ישים ללא חומר אלא רק שכל.

180

הנביא הוא בעל שלמות הכח המדמה. הנביא רואה מראות אלוהים.

360

הסכמה בין אנשים נובעת מגורמים אי-ראציונליים.

365

חטא הוא גם העונש. גן עדן כמשל מלמד אותנו שאדם הפך ליצור שאינו יודע יותר אמת אובייקטיבית משוללת תאווה, וזהו גם עונשו. כעת אדם “יודע טוב ורע” כלומר מוגבל לדחפיו של קטיגוריית טוב ורע, במקום אמת ושקר. טוב ורע הינם מוגבלים וסוביקטיבים, לעומת אמת ושקר שהם מחוייביי המציאות (כגון 4=2+2 שזהו דבר מחוייב המציאות ואינו מוגבל למושג טוב או רע).

366

חטא גן העדן לא הוסיף לאדם ידיעה שכלית, כפי שרבים נוטים לטעון, אלא למעשה גרע מן האדם ידיעה והבחנת אמת ושקר.

371

הניגוד לחכם הוא זה שאינו יודע לשאול (ולא הטיפש), כי גם החכם ייתכן שאין לו תשובות וגם הוא עשוי לשאול שאלות. זה שמעולם-אינו-שואל הוא ניגודו של החכם.

במתמטיקה – יש פתרון ותשובה. באמונות – יש רק שאלות.

376

אין בהכרח טוב ורע (דעה אישית) אלא אמת ושקר (אמת אוביקטיבית4 =2+2).

379

תחילה באות המצוות כאמצעי לחנך להכרת ה’, ואם החינוך מצליח, האדם מבין שמצוות התירגול הופכות הן עצמן לתכלית.

384

מושג ‘רצון חופשי’: אם הרמתי את ידי כעת משתמע שביצעתי את רצוני (להרים את ידי), אך לא משתמע שהרצון הוא עצמו חופשי, שכן רצוני היה מוחלט – רצון מוחלט להרים את ידי. ואולי הייתי שבוי ברצון זה ולא התאפשר לי באותו רגע לא לרצות להרים את ידי?

388

מאז ימי אפלטון אין לנו תשובה אם האוֹמנוּת היא תוצר של האינטלקט או של הדמיון.

404

פסקל Blaise Pascal: תכלית האדם היא לחשוב.

406

הכרה, חשיבה והבנה הן פרטיות ולא קולקטיביות.

414

מה שאדם צריך אין בו ערכיות, הוא חסר ערך. צורך אינו ערך. ערך הוא אינו תאור של צורך. מה שכפוי על אדם, כגון צרכיו, חייו, הוא חיי על כרכו ולכן אינם ערך. חייו של אדם לפיכך אינם ערך, שכן חייו נתונים לו.

417

עם סגולה – להיות בעתיד עם מאמין, ראוי לקבל חובות.

422

השגחת ה’ מתקיימת כאשר שכלו של האדם מצוי במצב של הכרת ה’ מצידו.

423

אדם הדבק בה’ לא יחוש פגעי טבע, כי הכרתו נתונה לה’ וכאשר הכרתו במלואה בה’, לא יחוש אדם דבר.

430

ה’ מנבא את בני האדם, כלומר כל בני אדם, גם שאינם מישראל. לכל אדם יכולת להגיע לנבואה.

434

סילוק המחיצות מלפני התודעה, מוביל להכרת ה’.

436

רוב בני אדם החשים עצמם דתיים יראי שמיים, למעשה מצפים לגמול, כלומר הם עובדים את עצמם.

445

תורה בעל פה, הסמכות הדתית, ניתנה על ידי משה ליהושוע, לזקנים, לנביאים ולאנשי הכנסת. תורה שבכתב ניתנה לכלל ישראל.

450

לוחות הכתב הראשונים שניתנו באותות ומופתים, נותצו. הלוחות השניים היו התורה שבעל פה, הם נוצרו על ידי משה והם נתקיימו. הם נוצרו בצינעה, בתחום הגותו של האדם והם אלו שנתקיימו, כלומר מעשה ידי האדם הוא היוצר תוקף דתי של תורה משמיים.

476

אומנם יש גזרי דין מוות לרוצחים, אך השאלה היא אם בני האדם רשאים הם להוציא גזירות אלו לפועל. זו שאלה של סמכות ההלכה (שהיא תורה בע”פ) כנגד גזרי הדין (תאור גזר הדין בתורה בכתב).

479

‘ארבעת מינים’ נקבעו ע’י ההלכה. אתרוג שהוא ‘פרי הדר’ לא היה מצוי בארץ ישראל. בתנ’ך מוזכרים חמישה מינים.

485

אסור להסיק ממילה אחת או פסוק מנותק מהקשרו. יש להבין עניין בהתיחסות לדברים אחרים משולבים.

488

מראה עיניים משפיע יותר ממשמע אוזניים.

סוף חלק 1. עבור לחלק 2.

5 אוגוסט 2012.
© גיל דקל. אין לעשות כל שימוש בחומר ללא אישור רשמי בכתב מגיל דקל.

ישעיהו לייבוביץ – ‘שיחות על תורת הנבואה, פרקים נבחרים במורה נבוכים של הרמב’ם’ יצא בהוצאת דפוס חמד, ירושלים, הדפסה שנייה 1999.

» חנות מתנות עם פרטי הרמב’ם: